שנת תש"פ לאור הקבלה-הצורך לשפת ה' בעולם

 שנת תש"פ לאור הקבלה – הצורך לשפת ה' בעולם

הטקסט הוא תקציר שנלקח מתוך שיעורי קבלה מפי הרבה ספיר נוימן אייל ,מתוך תשובות לשאלות בשיעור .
ניתן לצפות בסרטון בנושא בסוף טקסט.

שנת התש"פ – הצורך בעולם לשפת השם 

ש- למה שנת תש"פ היא בעצם שפת ההויה ?
ת- זוהי בעצם שנת ה-תש"פ כלומר – שפת ה' .
היא מדברת על כך שמשהו בנו צריך להשתתף או להכנס אל תוך השותפות הזו,
היא מדברת על איך אנחנו נכנסים אל תוך השותפות, איך אנחנו לומדים את האותיות ששנה זו מביאה איתה, שהם שפת ה' .

ש- אל מה צריך לשים לב בשנה זו ?
ת- נצטרך לשים לב אל השפה הנדרשת מאיתנו כדי להיות שותפים בבריאה ואל מה אנחנו מוזמנים דרכה.
וזה גם מעבר של עשור ז"א שמתחילה מלכות חדשה, זה כולל את היחס שלנו אל המעשר, את היחס שלנו אל מידת ההשקעה הנדרשת מאיתנו כדי להשתתף בתיקון.

ש- לא לכל שנה יש כזה אזכור במאמר בזוהר, אז אני מבין ששנת התש"פ שהיא
שנת ה- 5780, היא בעצם שנה מאוד מיוחדת ובאמת קורים המון דברים בעולם,
אז אני שואל מה בעצם מתגלה ולהיכן כל זה מתכנס ?
ת- זה מתכנס בדברי שקספיר שאמר שכל מה שרבץ מתחת לפני השטח עולה למעלה,  כלומר שהכל בעצם עולה ונראה וחושף את עצמו, שום דבר כבר אינו סוד, הניצול הוא כבר אינו סוד, האופנים שבהם אנחנו לוקחים מהמשאבים של כדור הארץ, האופן שבו אנחנו מתאגדים לקחת מאלה שאין להם, גסות הרוח ועוד….הכל נחשף.
הסכנה בזה היא שאתה מתרגל ואומר שזוהי דרכו של עולם,
ופה נכנס המרד והסירוב שנקרא – ישראל, כלומר המקום שאומר שזו לא הזהות האמיתית, שלא כך היא דרכו של עולם, שהעולם צריך תיקון ומבקש תיקון.

אין כמעט היום מנהיג שיכול להיות דוגמא של התחשבות או של דיבור נכון,
ובודאי שלא דוגמא לשפת השם, לשפת הוויה שהיא שפת אמת שעליה מדובר בשנה זו שנת התש"פ , וזה בדיוק מה שהכי חסר בעולם שיש בו דיבור גס, דיבור מפלג, דיבור שקרי .
אז כל זה עולה כעת כדי שנוכל להיפרד מזה, כדי שנוכל להפריד את עצמנו מזה, אז מאוד ברור מה אנחנו צריכים לבקש.
במידה מסוימת זו מעין קריעה של המסך שמאחורי כל הכוחות הפועלים בעולם, כי מאוד ברור איזה אינטרסים, איזה אגואיזם ואכזריות מנהלים את העולם,
ואתה לא יכול לומר שאתה לא רואה או לא מרגיש את זה, אתה יכול לומר שיש חלקים בך שמוכנים לשתף עם זה פעולה כי נראה לך שזו הדרך לשרוד, אך יש בך גם חלקים  שמתמרדים ורוצים חרות, אז העבודה הרוחנית היא מה שנקרא, לאסוף את שורות המרד .
אני תמיד אומרת שהקבלה היא חתרנות כנגד הסדר הקיים, כי הצעה של תיקון היא מאוד חתרנית, וזהו תיקון בדרך שפת האמת, ז"א שיש דרך, ובתוך הדרך הזו כל אמונה וכל שיטה בעולם מוצאת את מקומה.
זה סוג של מרד שחותר כנגד כל מי שנוח לו בתוך הדרך האמונית שלו משום שהוא יצטרך לחפש היכן הוא מדבר שפת שקר ולמצוא את שפת האמת שלו, את שפת ההוויה שלו.
שפת הוויה אומרת שזה לא יכול אמת אם זה מקובע, אם זה תבנית שלא משתנה, ומצד שני יש ציר מרכזי שהוא הבורא שהוא לא משתנה, שהוא קבוע .

ש- לגבי השחיתות, הפער החברתי והעוני בישראל שקורה עכשיו מול עיננו וכאילו הכל בסדר, אך הכל לא בסדר…

ת- אם הביטוי שלנו מתבטא בפער חברתי ושחיתות זה אומר ששכחנו מי אנחנו, מי אנחנו צריכים להיות ומה התפקיד שלנו .
ז"א שבלי היחס שלנו לבורא, אף פעם לא יהיה צדק חברתי משום שתמיד זה ישאר באמות המידה האנושיות, ז"א זה תמיד ישאר בכדאיות, זה אף פעם לא יוסט לציווי שהוא גדול מאיתנו וזה תמיד יהיה יחסי .
ואז נקבל את התפיסה שאומרת שכל נרטיב הוא בסדר, ולא כל נרטיב הוא בסדר, כל נרטיב הוא בסדר במידה שהוא קשור לחיבור האנושי ולהתפתחות שלו , ולא אם הוא מפרק אותו, לא אם מפרק את הערבות והלכידות של ישראל ושל כולם כלפי המטרה המשותפת שלהם, לכן אני אומרת שחסר את ההכרה שלנו בבורא.
אני רואה שיש תהליכי עומק בישראל של הגדרת הישראליות מחדש,
דרך היחס אל השאלות – מה זו קדושה? מה זה אומר ישראל? מה זה הוויה ?
ואיך אנחנו מגדירים את היחס שלנו בתוך הזהות הזו ?
וכשהמאבק הזה מתקיים, אז יש לי תקווה גדולה.

ש- אם זה ככה אז מי באמת בכוחות הפוליטיים היום משקף את הכיוון הזה אם בכלל?
ת- הכוחות הפוליטיים הם מה שאנחנו עושים, מה שאנשים יעשו, האופן שבו הם יתאגדו, האופן שבו הם ישמיעו את רצונם ואיך הם בעצם יקבעו את סדר היום, ולא האינטרסים של מי שנמצא בעמדת כוח מכתיב.
אני באמת מאמינה שכל מי שנכנס לפוליטיקה נכנס עם כוונות טובות כלומר שהסביבה היא הרבה יותר חזקה ממנו, זה אומר שאנחנו צריכים לייצר סביבה שתהיה חזקה יותר מהסביבה שמשפיעה על הפוליטיקה.
אז זה תפקידנו, כמו שאמר בעל הסולם, אנחנו תובעים את ההנהגה, חלק מהענין יקרה דרך הלימוד ודרך ההתקשרות לכוחות הנפש האמיתיים שלנו.

מוזמנים להצטרף ללימוד קבלה . הרישום דרך אתר הבית .

Facebook

כתבות נוספות שעשויות
לעניין אותך

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)