התכנסות יולי 2016
אל ההתכנסות, שהתקיימה ביולי 2016, הגענו חברים וחברות בקהילת משכן הכוונה.
התכנסות כזו היא אקולוגיה מיוחדת ללימוד מעמיק של רזי התורה, מתוך התמקדות והתמסרות לאינטנסיביות של הלימוד.
הלימוד הפגיש אותנו עם גילויים קטנים, פיסות אמת חדשות על עצמנו ובתוך הסביבה המורכבת מ-3 המרכיבים העיקריים בעבודה הרוחנית: קבוצה – ספרים – רב.
הרבה הובילה אותנו בדרכה המופלאה ופתחה עבורנו נתיבים בינות לכתובים מאירי העיניים ופותחי הלב.
הפעם, הצטרפו ללימוד שלנו גם חברים שהגיעו מחו"ל, שנתמכו בתרגום סימולטני ע"י חברי הקהילה.
כך העידו תלמידים על ההתנסות הזו:
"… זכיתי לבוא מתוך התרגשות גדולה, שמחה והתלהבות להתכנסות.
זכיתי להתעוררות של הרגשת החברים – לא מתוך אמפתיה או חיבה או הזדהות, אלא באמת הרגשתי אותם כחלק שלי והרגשתי את עצמי כחלק שלהם, וזה היה חדש לי ומרגש. לראשונה הרגשתי את הרצון והצורך שלהם כרצון וצורך שלי…
מעל לכל זה היה איזה רגע מאוד קצר ומאוד חמקמק – רגע אחד שבו החיבור לחברות שתירגמו איתי, החיבור לרבה והחיבור לקבוצה הפסיקו להיות חיבורים שונים, והכל הפך לדבר אחד שלם ומושלם, לא היו בו חלקים, היתה רק אחדות אחת, ולרגע מאוד קצר זכיתי להבזק של הרגש בנוכחות שעטפה הכל…. וזה נגע בי לשבריר קצר אחד, נגע וחמק…… ובלב שלי פנימה נותרה רק תפילה חרישית ושבח והודיה" (פירחה ורסנו)
כך מנסות לספר התמונות על מה שקרה שם:
" ההתכנסות הייתה מרגשת באופן מיוחד, הרגשתי שההכנה שנעשתה כל התקופה האחרונה הביאה אותנו למצב שבו הגענו מגויסים למשימה ,מרוגשים מאוד ויחד עם זאת במתח גבוה ודריכות , אפילו פחד סמוי שבמהלך הימים הפך לדחף גדול יותר של יגיעה…. האור וכל מה שנשא אותנו בהתכנסות הזו כבר איננו, אך הוא השאיר בי געגועים וצורך מאוד גדול לחזור מהר לתיבה… זאת הרגשה מפעימה של שמחה אמתית על גדילה שמתאפשרת של הקבוצה ושל כל פרט בה…
מילים לא יספיקו כדי להודות לרבה על כל השנים שבהם, את מגדל- אור עבורנו. אני צועדת וגדלה לאורך(אור שלך) בדרך ובמסע המיוחד הזה ואני מרגישה את האהבה ללא תנאי שאת מרעיפה על תלמידיך, כפי שאמרת בהתכנסות שתלמידיו של הרב הופכים להיות בניו וכך היא ההרגשה בדיוק, שאני בתך . תודה לך על כל המאמץ , הסבלנות , החמלה והדיוק וכל מה שמתאפשר דרכך, על הרכות ועל השמירה שלך אותנו, על החכמה והמסירות, על הדבקות במטרה והתקווה שאת מגדלת בלב כל אחד מאתנו , כולי תפילה שנמשיך לצעוד יחד עוד שנים רבות ושאלוהים ישמרך." (מרים אורי-בלפולסקי)
אף התכנסות אינה דומה לקודמתה.
מי ייתן, ולהתכנסות הבאה יזכו להצטרף עוד כמה אנשים שניעורו ללימוד.
