תוצאות חיפוש
פרשת תרומה – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
רכד) מה איל וצבי בשעה שהולכים ומתרחקים חוזרים מיד אל המקום שעזבו, כך הקב"ה, אע"פ שנסתלק למעלה למעלה באין סוף, מיד חוזר למקומו. מה הטעם, משום שישראל למטה מתאחדים בו, ואינם עוזבים אותו להשכח ולהתרחק מהם וגו'. רכה) ומשום זה צריכים להתאחד בהקב"ה, ולאחוז בו, כמי שמושך ממעלה למטה, שלא יהיה איש נעזב ממנו אפילו שעה אחת. וע"כ כשסומך גאולה לתפלה, דהיינו ברכת גאל ישראל לתפלת שמונה עשרה, צריך להתאחז בו ולדבר עמו בלחש, בסוד, שלא יתרחק ממנו ולא יעזוב אותנו. וע"כ כתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו. (זהר תרומה, מאמר 'ואתה ה' אל תרחק')
להמשך קריאה >>20.02.2021פרשת משפטים – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"וכי ימכר איש: זה הקב"ה. את בתו, זו היא נשמה הקדושה. לאמה, להיות אמה משועבדת ביניכם בעולם הזה. בבקשה מכם, שבשעה שיגיע זמנה לצאת מעולם הזה, לא תצא כצאת העבדים, לא תצא מטונפת בעונות [ברצונות שירדה לתקנם], תצא בת חורין ברורה ונקיה, כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, ויתן לה שכר טוב בצחצחות שבגן עדן. כש"א והשביע בצחצחות נפשך. זה ודאי כשתצא הנשמה ברורה ונקיה כראוי" (זהר משפטים, פס' נד', מאמר הסבא)
להמשך קריאה >>13.02.2021פרשת יתרו – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"ויהי ביום השלישי" ידוע שבני ישראל תבעו "רצוננו לראות את מלכנו". ולא אמרו בוראנו, אלא מלכנו, פירוש, כדי לעבוד ולשרת לפניו ית' וית', ולכן באה להם ההבטחה במתן תורה, (שמות יט', ו') "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". פירוש, רואי פני המלך, וגם לא יפסידו הקדושה הנפלאה, שזה מפלאות תמים דעים, וזה סוד, "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענום" וגו'. (בעל הסולם, פרי חכם על התורה, 'מאמר אנכי הוי' אלוהיך')
להמשך קריאה >>06.02.2021פרשת בשלח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
והענין כי יד ימין הוכן לתורה, וה"ס י"ד לטובה [להשפעה], ויד שמאל הוכן למלאכה [למלאכת המשכן] וגו'. אבל לשני ידים צריכים. כי "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה". אלא בסדר הקדושה, דהיינו "עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי". ואז הי"ד עתים לרעה נכנעו תחת יד לטובה, כשפחה תחת גברתה. ואם ח"ו להפך, ושפחה תירש הקבע, אז עמלק בא וילחם ברפיון ידים, כי מוציא פגם לאחיזה גם ביד ימין, "לא זכה נעשית לו סם מיתה". כמ"ש רבא, "למשמאילים בה סמא דמותא" - ואז גם צדיק הדור אינו יכול להתפלל ולפרוש כפיו השמימה, וז"ס, "וידי משה כבדים" (מתוך פרי חכם בעל הסולם, על התורה, מאמר 'וידי משה כבדים').
להמשך קריאה >>30.01.2021פרשת בא- על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"וזה שנתן הקב"ה למשה בדיבור "בא אל פרעה". כלומר, תייחד האמת שכל הביאה למלך מצרים אינו אלא לסוד 'פרעה', להתגלות השכינה הקדושה. וזהו שכתוב, "כי אני הכבדתי את לבו וכו' למען שיתי אותותי אלה בקרבו". פירוש, כי ברוחניות אין אותיות, כמו שהארכתי מכבר בזה, וכל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות [על הכלים שיש להם חסרון אל האור] הנשאבים מחומריות דעולם הזה בסוד "ובורא חשך", שאין כאן שום הוספה וחידוש, אלא בריאת החושך שהוא מרכבה מותאמה לגלות האור כי טוב". (אגרות הסולם, מתוך אגרת טו')
להמשך קריאה >>23.01.2021פרשת וארא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"אלא צריך לגלות האותיות בתוך הגוף [בתוך פרעה, בתוך הרצון שלנו], בסוד החקיקה [כל הכאה היא חקיקה], ולפי רוב האותיות הנחקקים בקרבו, כערך הזה יורד עליהם שפע החכמה ומזכך לגוף [מזכך את כל הרצונות], וז"ס "חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות", פירוש, הן אמת שמתחילה בסוד הכתב הוא חרות וחקוק, אבל בסוד הקרי הוא חירות ממלאך המוות, דהיינו לפי ריבוי החרות ירבה החירות והבן" (פרי חכם, על התורה, בעל הסולם, מאמר נ', גשמיות ורוחניות)
להמשך קריאה >>16.01.2021פרשת שמות – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. והמשכילים, הם אותם המסתכלים בסוד החכמה, כלומר, אותם שהשיגו סוד החכמה, כי חכמה מכונה אור העינים, והשגתה מכונה הסתכלות. יזהירו, הוקשה לו למה לא כתוב יאירו. ואומר, שפירושו, שמאירים ומתנוצצים בזיוה של החכמה העליונה. כי עצם חכמה עליונה, אינם יכולים להשיג, אלא רק מבינה שחזרה להיות חכמה, על ידי חזרתה לראש ארך אנפין, שזה נחשב רק לזיו חכמה העליונה, שנבחן רק לזוהר, ולא עצם אור החכמה וגו'". (זהר שמות, פס' א', מאמר ואלה שמות)
להמשך קריאה >>09.01.2021פרשת ויחי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"שואל על ויאמר האספו, שמשמע שעוד לא היו שם אצלו, אם כן מהו ויאמר, למי אמר. ומשיב כמו שנאמר, ואמרת בלבבך, שאמר בלחש. כלומר, שאמר דבריו למעלה, כמ"ש להלן בביאור המלה האספו, ולא לבניו אמר וגו' שואל, אם אמר לשליחים שיאספו את בניו, היה לו לומר אספו, ולא האספו, כמו שנאמר אספו לי חסידי וגו', ומשיב, אלא ברור לנו, האספו, הוא ממקום שלמעלה. כלומר, שאמר האספו אל שרשיהם העליונים שבמלכות [דאצילות], שיתאספו בקשר שלם ביחוד אחד. ואגידה לכם, שואל, מהו ואגידה. ומשיב, הוא סוד החכמה, כלומר, ואגידה, יורה שימשיך להם סוד החכמה" [זהר ויחי, פס' תקכב', מאמר האספו ואגידה לכם].
להמשך קריאה >>02.01.2021