תוצאות חיפוש
פרשת מקץ – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
ויהי מקץ: רבי חייא פתח ואמר, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות. מקרא זה בארוה. קץ שם לחשך, זה הוא קץ של השמאל, שאינו כלול מימין, שהוא השטן והוא מלאך המות (זהר מקץ, פס' א', מאמר קץ שם לחשך)
להמשך קריאה >>19.12.2020פרשת וישב- על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"זה הוא הרגז והמבוכה של יוסף, שהוא קשה מכולם, כי מתוך אהבתו של יעקב אל יוסף, שה"ס הברית, נכנס יעקב למצרים. ועל כן אהב אותו כל כך, משום שלאח"כ כתוב, ואזכר את בריתי, שכל הגאולה היה בשבילו, להיות השכינה נמצאת שם עמו. עם הברית, שהוא יוסף, וע"כ היה המבוכה של יוסף, קשה עליו [על יעקב] יותר מכל הצרות שבאו עליו" (זהר וישב, פס' יד', מאמר וישב יעקב).
להמשך קריאה >>12.12.2020פרשת וישלח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"ויאמר, יעקב, אלהי אבי אברהם, ואלהי אבי יצחק, יהוה האומר אלי, שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך. קטונתי מכל החסדים, ומכל האמת, אשר עשית את עבדך: כי במקלי עברתי את הירדן הזה, ועתה הייתי לשני מחנות, הצילני נא מיד אחי, מיד עשו" (בראשית לב', ט'-יב')
להמשך קריאה >>07.12.2020פרשת ויצא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"דבר אחר והנה ה' נצב עליו: אין פירושו שנצב על הסולם, אלא נצב על יעקב, כדי שיעשו כולם מרכבה קדושה: ימין ושמאל, וביניהם יעקב, שהם חג"ת, וכנסת ישראל, שהיא הנוקבא, התקשר ביניהם. וזהו שכתוב אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, מאין לנו שיעקב הוא באמצע אברהם ויצחק, זהו משמע, משכתוב אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, ולא כתוב, אלקי יצחק אביך שאז היה נבחן אל השלישי שבאבות, דהיינו בן יצחק, הוא ללמדנו, שכיון שנתקשר באברהם, שנתיחס להיות בנו, נמצא שהוא קודם ליצחק, והוא באמצע אברהם ויצחק. כי כן הוא בסוד המרכבה, שאברהם ויצחק הם ימין ושמאל, ויעקב הוא באמצע שניהם. ואחר כך כתוב. הארץ אשר אתה שוכב עליה, שהיא הנוקבא הרי שכולם יחד הם מרכבה קדושה אחת, דהיינו ג' הקוין עם הנוקבא. וכאן ראה יעקב שיהיה בחיר שבאבות" (זהר ויצא, פס' ס', מאמר והנה ה' ניצב עליו)
להמשך קריאה >>28.11.2020פרשת תולדות – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם". פירוש, תולדות הצדיקים מראים לנו כל הקשרים שברמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם, כי "כשם שאין פרצופותיהן דומין זה לזה, כל שאין דעתן שוין זה לזה". ואינו דומה ככלל תולדות יצחק לתולדות של אברהם, אף על פי שקלסתר צורתם החיצונית שווה. וקא מפרש טעמא משום כי "אברהם הוליד את יצחק". פירוש, כל תולדות אברהם לא היו להם שום מטרה אחרת זולת להוליד את יצחק. ויצחק היה גמר צורתו וגמר תיקונו, בסוד התחיה השלימה הכללית (בעל הסולם, פרי חכם על התורה, פ' תולדות)
להמשך קריאה >>21.11.2020פרשת חיי שרה – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
אר"י, מטטרון שר הפנים, שהוא נער עבד מרבו האדון המושל עליו, הוא ממונה על הנשמה, להשפיע לה בכל יום מאותו אור שנצטוה להשפיע לה. והוא עתיד לקבל חשבון בכתב מבית הקברות, מיד דומה, מכל גוף וגוף, ולהראותו לפני אדונו. והוא עתיד לעשות אותו העצם לוז שאור, לבנין הגוף, תחת הארץ, ולתקן את הגוף ולהחיותו בשלמות הראוי אל גוף בלא נשמה, והקב"ה ישלח אח"כ הנשמה למקומה בגוף. והיינו אחר שבא לארץ ישראל. (הזה"ק פ' חיי שרה, פס' קנה' מאמר ענייני תחית המתים)
להמשך קריאה >>14.11.2020פרשת וירא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"וירא אליו יהוה, באלני ממרא; והוא ישב פתח האהל, כחם היום. וישא עיניו, וירא, והנה שלשה אנשים, נצבים עליו; וירא, וירץ לקראתם מפתח האהל, וישתחו ארצה. ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר, מעל עבדך. יקח נא מעט מים, ורחצו רגליכם; והשענו, תחת העץ. (בראשית יח', א'-ד')
להמשך קריאה >>08.11.2020פרשת לך-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
'ויאמר יהוה אל אברם לך-לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך' (בראשית יב', א')
להמשך קריאה >>31.10.2020פרשת נח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
" "צהר תעשה לתבה, ואל אמה תכלנה מלמעלה" (בראשית ו', טז') ריב"ש ע"ש אמר, צהר תעשה לתבה, שתהיה התבה מצהיר, כי יש בכל אות [כלי] עולמות ונשמות ואלהות, ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה, עם אלהות, ואחר כך מתייחדים ומתקשרים יחד עם האותיות [הכלים] ונעשה תבה, ואחר כך מתייחדים יחודיים אמיתיים באלהות" (מתוך פרשת נח, עמוד התפילה, הבעש"ט)
להמשך קריאה >>24.10.2020פרשת בראשית – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
"ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם, ויישן; ויקח, אחת מצלעתיו, ויסגר בשר, תחתנה. ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם, לאשה; ויבאה אל האדם. ויאמר האדם, זאת הפעם עצם מעצמי, ובשר מבשרי; לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה זאת" (בראשית כא'-כג')
להמשך קריאה >>17.10.2020פרשת וזאת הברכה – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
'וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו' (דברים לג', א')
להמשך קריאה >>03.10.2020פרשת האזינו – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
האזינו השמים ואדברה וגו': ר' יהודה פתח, פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר וגו'. ביקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני. אני ישנה, אמרה כנסת ישראל, אני ישנה, ממצות התורה בזמן שהלכתי במדבר. ולבי ער וכו', להביאם לארץ לעשות להם חוקים, כי כל מצות התורה נמצאות בארץ. קול דודי דופק, זה משה, שהוכיח את ישראל בכמה ויכוחים, בכמה מריבות (הזהר, פ' האזינו, פס' א', מאמר האזינו השמים).
להמשך קריאה >>20.09.2020