תכנית רדיו

רבות הדרכים – רדיו מהות החיים
סדרה של מפגשים רדיופוניים של אסי זיגדון עם הרבה ספיר נוימן אייל

radio2

פרק ראשון – לימוד קבלה עפ"י דרכו של בעל הסולם

כדי לצלוח את גודל המופע שנקרא 'בעל הסולם' (הרב יהודה לייב הלוי אשלג), יש להבין את שליחותו, שהיא להנגיש את תורת הקבלה, את הזוהר ואת האר"י, לדורנו – לדור אחרון. מדובר על אדם חוצה מאות. 'בעל הסולם' נולד ב- 1884 למשפחה חסידית וכבר בגיל 19 הוסמך הן לרבנות והן כמקובל. עד השלמת התיקון הפרטי שלו, הוא נקרא בשמו וגָדֵל על הרקע החסידי, שגם בתוכו יש כבר מתח מאוד גדול. הוא בא לפני המורה שלו ואמר לו "אני חייב למצוא לעצמי עוד עבודה". הוא מבין שלהישאר בתוך התבנית הנפשית של הגלות זה בלתי אפשרי ומבקש לעלות, עם קבוצה של 100 משפחות, לארץ ישראל. מאוד ברור לו, כמו לכל בעל השגה, שהתנועה חייבת להיות לעבר ארץ ישראל. בבחינת שזמן נתינתה הגיעה ועלינו להכשיר כלים לקבלה.

מבחינת בעל הסולם, כל מי שמתעורר בו הצורך, נקודה של "ישר כאל", "נקודת ישראל" (ולא חשוב מאיזה רקע גנטי הוא בא), הוא 'יהודי', כלומר, נמשך לעשות עבודת ייחוד. לייחד את הפירוד שבין צורות הקיום האנושיות, לבין מחשבת הבורא להיטיב לנבראיו. בארץ ישראל הוא מצפה לפגוש את הקבלה החיה, בירושלים. ומה שהוא פוגש זה משהו שהוא מרגיש כמומַת. דווקא במפגש הזה, הוא מבין את שליחותו המיוחדת; לפתוח את המושגים של שפת  הקבלה, בתוך המציאות הקיימת. לצפיה לחץ כאן

פרק שני – מטרת הבריאה

מטרת הבריאה היא גילוי אלוקותו – שמותיו כינויו ופעולותיו של הבורא. המצב הראשוני הוא שכולנו נשמה אחת, גוף אחד רצון אחד, רצון שהוא כבר מתוקן שמקבל בעל מנת להשפיע. כיוון שלא הייתה לו (לאדם הראשון) הכרה של כל עומק הרצון לקבל, נעשה מה שאנו קוראים החטא, חטא עץ הדעת והשלמות הזאת נשברת ומאבדת את זהותה עם השורש שלה שהוא, היותה נשמה אחת. כל אדם כשנולד, נולד מתוך ידיעת הפירוד. כל עבודת התיקון היא להיות אדם, להדמות לבורא, לחזור למערכת נשמה אחת בערבות מוחלטת. כל עבודת התיקון לדברי האר"י היא לשוב לתמונת השלמות של נשמה אחת, משום שבאמת אין יותר מנשמה אחת. לצפיה לחץ כאן

פרק שלישי – התעוררות הנקודה שבלב
אנחנו מגיעים לעולם תחת שליטתו של הרצון לקבל ("עיר פרא אדם יולד"). ראשי תיבות של 'רע', 'רצון עצמי', שהוא כוח פירוד. כוח שמפריד אותי משורשי, מהתכונות שהן הגנום האמיתי (הנשמתי) שלי.
רצון לקבל זו תפיסת מציאות, מערך חושים ושכל המוגבל לקיום החומרי. התעוררות הנקודה שבלב שהיא התעוררות דלעילא (מלמעלה), מביאה אתה את ההכרה, שכל מה שעשיתי עד היום, כולל כל ההתעלויות השכליות והרגשיות שלי, כל שבעצם הרגשתי זה את עצמי ולא את הבורא. כלומר, לא הרגשתי בתכונה הזו ששייכת לנשמתי שנקראת השפעה. עם התעוררות הנקודה שבלב, האדם מקבל סביבה שכוללת ספרים, קבוצה (תאום כוונות עם אנשים אחרים שהכרה זו התעוררה בהם) ומורה. ללא סביבה, כמו לכל צורת חיים בעלת הכרח התפתחותי, אין לאדם שום אפשרות לפתח את הנקודה שבלב לכלל מציאות. לצפיה לחץ כאן

פרק רביעי – הקשר בין אדם לסביבה
הסביבה היא היסוד שמאפשר לבני האדם להתרומם ולכן כל אחד צריך ליצור לעצמו סביבה. הסביבה מורכבת מאנשים אשר נושאים בתוכם "נקודה שבלב"; נשמות שהוצבו ועוצבו לאפשר לו ולכל אלו שזומנו, מגרש אימונים לצורך התיקון והלימוד.
כעת יש לאדם שתי סביבות. האחת, היא סביבת הנפש (האגו) אשר מורכבת ממעגלים של אנשים הקרובים אליו ואל חייו ברמת הקיום. אלו הם בני המשפחה, החברים ומכרים שונים ממעגלי העבודה וחיי היום יום. השנייה היא הסביבה הרוחנית. הסביבה הרוחנית מקבלת תוקף וחזקה ביחס לסביבת הנפש רק אם האדם מחשיב אותה כ"רחם", מקום שניתן לגדל את נשמתו ולחקוק בה ערכים ותכונות המכשירים אותו. מזה ניתן להבין מה שאומר רבי עקיבא: שכלל, כלומר שכולל הכל הוא "ואהבת לרעך כמוך". תכנית התיקון איננה קיימת באדם הפרטי. הסביבה, המורה והספרים הם ביטויים שונים של האלוהות. הם חלקים שעל האדם לאחד ולחבר לגוף אחד. לצפיה לחץ כאן

פרק חמישי – הלימוד
מושג הלימוד הוא הפוך ממה שאנחנו חושבים. הוא לא צורה שבה אתה מקבל ידע, מפנים אותו בשינון לשימושו של הרצון לקבל. הוא קודם כל מפרק. מפרק תפיסות עולם, מפרק את הביטחון שלך בשכל ובהרגשה שלך, ונותן לך להבין, שאתה לא מרגיש בורא, ומכונן בך את הידיעה שאתה מאוד מתגעגע וכוסף אליו.
בעל הסולם מגדיר את הלימוד כצורה שבה אתה לא מבין את מה שאתה קורא, אתה מוכן לא להבין את מה שאתה לומד, ובכל זאת מאוד רוצה להבין. בכך, אתה מעורר עליך את האור המקיף השייך לנשמתך.
הסנטימנט הזה לא מחייב מישהו לבית מדרש מסוים, אנשים צריכים למצוא את המקום, שבו יש להם זיהוי של מורה אמת. כלומר, מישהו שלא עושה להם הנחות, לא מאפשר להם להיות בנוחות עם עצמם, ותובע מהם להכיר ברצון העצמי שלהם ולרצות לצאת ממנו. לצפיה לחץ כאן

לכל תכנית הרדיו לחץ כאן

Facebook

כתבות נוספות שעשויות
לעניין אותך

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)