פרשת מצורע – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת מצורע במשכן הכוונה

"וידבר יהוה, אל משה לאמר זאת תהיה תורת המצורע, ביום טהרתו: והובא אל הכהן" (ויקרא יד', א'-ב')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת מצורע על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהוראתה ולימודה של הרבה ספיר נוימן אייל. לפרטים ורישום לסדרה 'מה למעלה מה למטה'  כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

התנאי המרכזי של פרשות 'תזריע' ו'מצורע' אומר שנגעים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה, מהכניסה לתוך רוחניות. מצורע היא אינה מחלה שמביאים אותה לרופא, אלא מביאים אותה לפני הכהן, כלומר מדובר על מחלה ברוחניות. הצורה של לדבר סרה באדם היא אף פעם לא אמת אלא זהו תמיד מבט חלקי וחיצוני. ללכת רכיל ולהוציא שם רע, אומר הזהר, זה לפגוע בצלם של האדם, נאמר 'אך בצלם יתהלך איש' (תהילים לט', ז'), הצלם זה הלבוש המלווה, ופגיעה בו זו פגיעה בכלי שאותו אדם לובש. הלבוש הוא הצורה שמאפשרת לנשמות השבורות בעולמות דפרודא, להתחבר. לכן ללכת רכיל בתוך העבודה, בתוך הרוחניות היא ממש הריגה, כי הצלם הוא חיותה של הנשמה. לבוש נובע מיחס שהוא אור חוזר, שמלביש את הכלים באופן כזה שרק עם הלבוש הזה הם יכולים להתקדם בהכרה הרוחנית שלהם. אם כן, תורת הנגעים עניינה כשנכנסים לרוחניות, אלו תהליכים ממשיים של עבודה עם הנגע – של הכרת רע, של רצון עצמי. בפרשת מצורע מדובר על נגעי בתים, ו'בית' זה היכולת של המלכות להיות היכל, להיות מקום התכנסות של נשמות, מקום שיכול לקבל אור ולהשפיע אותו. וב'נגעי בתים' מדובר על נגע שפושה בתוך בחינה מסויימת בתוך העבודה שלנו עם הרצונות לקבל שלנו.

Facebook