פרשת כי תבוא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת כי תבוא במשכן הכוונה

"והיה כי תבוא אל הארץ, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה; וירשתה, וישבת בה.
ולקחת מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא;
והלכת אל המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך, לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן, אשר יהיה בימים ההם;
ואמרת אליו, הגדתי היום ליהוה אלהיך, כי באתי אל הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו"
(דברים כו', א'-ג')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת כי תבוא על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

ום לפני השבת, לפני האלף השביעי, אנו נקראים להכנה ע"י המצווה הראשונה (החיבור),
מתוך הרצון הנסתר מיתר ששת הימים.

"והיה כי תבוא" – כניסה למציאות רוחנית שכליה ואורותיה הוכנו לנו.
הזהר מזמין אותנו לזה על ידי כניסתם של ר' שמעון ובנו ר' אלעזר למערה.
המצווה הראשונה היא ההכרה מהי הארץ (מהו הרצון), איזה פירות נותן ,
ומה הפעולה המתבקשת.

"ולקח הכהן הטנא מידך; והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך" (דברים כו', ד')
הכהן לוקח את הטנא ומניח לפני המזבח לאחר שאתה מתוודה על כך שלא בכוחך גידלת הטנא.
אתה מביא את הזכרון של נשמתך, ואת הזכרון של כל הצורות ומערכת הנשמות שסייעו לך עד הנה.

הזהר החדש מיחס זאת לכניסת רבי שמעון ובנו למערה. ר' שמעון ברח מרודפיו למדבר,
מקום תיקון המלכות. "והיה כי תבוא אל הארץ" בתום שיתא אלפי שני.
עצם הבריחה של ר' שמעון מביאה את הנס, את מה שקורה מעל הטבע,
זוהי התגלות של השגחה פרטית. כמו גם התגלות המעין.
מעין הוא שם המלכות, שבשבילה נובעים חסדי התיקון הנקראים "מים".
כתוצאה מהרדיפה רשב"י ובנו הלכו לעיבור, אל המערה, ושם מתגלה להם התורה של האלף השביעי וזה הפרי .
סימן נוסף לרגע הופעת האור מתבטא בהופעתו של אליהו, שלימד אותם את תורת האלף השביעי.

חבורת הזהר מפרשת את ענין הברכות והקללות שמגיעות מאוחר יותר.
הקללות שבספר ויקרא הן כנגד בית ראשון, יש בהן ל"ב פסוקים, שהם שבילי חכמה.
ישראל עברו את השבילים בהסתרה, ולכן עוונם אינו גדול, ויש כאן הבטחה לנחמות.
הקללות שבפרשה זו הן כנגד בית שני. יש בהם 53 כנגד פרשיות התורה, מפורטות ונוראות.
עווננו גדול ואין הבטחות לנחמה.

ישראל, שהם ראשית, נקראים "יונה". תפקיד ישראל הוא לבשר ולעשות את שליחות החיבור.
היונה הביאה המכתב לר' שמעון ובנו אשר בכו על שנפרשו מהחברים,
ועל כך שהסודות הללו אינם נגלים בהם.
בתוך כך הגיע אליהו. ראה שבכו ואמר כי כל שליחות מתבטלת בפני הבכי
והצורך של בנית חיבור עם חבורת הזהר. שבחיבור זה יוכל דור אחרון לצאת ולהיות שותף
במציאות האלף השביעי, בגאולה. כדי לגרום לגילוי, שולחים את הצורך לחיבור, את היונה,
את הבקשה לגילוי, אך בתחילה לא נענית.

"כי תבוא" מלשון "ביאה", זיווג קוב"ה ושכינתה.
בעל הסולם מאיר לנו, שמה שמאפשר הגילוי, אחרי עיבוד האדם, הפרי, הט.נ.א. הקללות,
היא הראיה ש'עזרי מאת השם'.
הרדיפות אחרי ר' שמעון מביאה אותו למצב לידה מחודשת ולגילוי. גם דוד אומר:
'חסד ירדפני כל ימי חיי', כלומר גם בברחי, אני יודע שזה בעזרי.
כך נבין איך איש ישראל , שב לשורשו. שיבה לשורש היא תשובה.
המקום שבו גורמים לזיווג ויחוד. כי כל דבר גילוי, נקשר לשכינה הקדושה, המקבלת מהשם.
הכל תלוי בזיווג, ידיעה שכל הקורות אותך בא מהבורא.
ביכורים – וידוי על מסעות נשמתי, הירידה למצרים והיציאה ממנה, כאופן פעולות הבורא על נשמתי.

וכשמביא ראשית פרי האדמה שניתן לו, חש צורך חזרה לשורשו ב'הכל מאת השם'.
מכאן אפשר להבין את :במקום שבעלי תשובה עומדים אין עומדים צדיקים –
מי שעובד בקטנות (בהכנעה), עובד עם כלים שיכולים להשפיע.
החוזר בתשובה – עושה זאת מתוך הכרה של הרצונות לקבל הגדולים ביותר ,ומשם הוא מבקש.
לכן בהופכיות אור וכלי , האורות המגיעים לתיקון, שנעשה בעזרת הראש (הכהן),
הינם האורות הגדולים. החוזר בתשובה פותח את הכלים הגדולים ביותר, מכליל את הכל.
אלה אורות האלף השביעי.

Facebook

כתבות נוספות שעשויות
לעניין אותך

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)