פרשת וירא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
פרשת וירא במשכן הכוונה
"כאשר אברהם ראה אותם, ג' המלאכים, מתחברים יחד, אז ראה את השכינה בגוונים שלה, והשתחוה. כי הם ג' גוונים של ז"א, שהשכינה מתלבשת בהם. כנ"ל. שכתוב וישתחו ארצה. כמו ביעקב, שנאמר, וישתחו ישראל על ראש המטה, דהיינו לשכינה, הנקראת ראש המטה. אף כאן השתחוה לשכינה" (זהר וירא, פס' נז', מאמר והנה שלושה אנשים)
הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת וירא על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהוראתה ולימודה של הרבה ספיר נוימן אייל. לפרטים ורישום לסדרה החדשה הפותחת את תשפ"ב 'מה למעלה מה למטה' כאן
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב
היכולת לשמוע את פרשת לך-לך, את הצורות שליוו את ההתהוותו של אברהם, יצרו צורת חיים חדשה שמכונה 'חיים בהשראת שכינה'. זהר הפרשה אומר שהפסוק 'וירא אליו יהוה באלוני ממרא; והוא יושב פתח האהל, כחום היום' (בראשית יח', א'), עוסק בהתגלות שכינה. זו השגה של השגחה שמתבררת כמו הטבע שצריך להיות הטבע של ישראל. ההיסטוריה של ישראל צריכים להיות בהשראת שכינה ובליווי ובהשגחה, וגם אם הם לא מרגישים את הנוכחות שלה (כי הם בגלות מדעת), הם צריכים לקרוא את ההיסטוריה שלהם כמו ההיסטוריה של השכינה. מבחינת הבירורים של אברהם, הוא נמצא אחרי המילה, לכן יש אפשרות של גילוי שכינה. המילה אצל אברהם כוללת שתי תצורות: החיתוך של בחינה ד', של המלכות דמלכות, של הרצון לקבל שבלתי אפשרי לתקנו עד גמר תיקון; ולאחר ההסרה של אותה בחינה ד' מתאפשרת פריעה, גילוי. גילוי תמיד קשור בראש האשה, 'פרע את ראש האשה', זאת אומרת שהכח הטמון בתוך המלכות יכול להתגלות. כלומר רק כשמופיע אברהם מתחיל התהליך של בהבראם, ביציאתם מן הסתום אל הגלוי (בעיקר בשרה שמגלה את הכוחות בה). העתיד מופיע בהתגלות של 'וירא' במילה 'נפקדו בה', שרה נפקדת בעתיד של העולם כולו באמצעות הבורא הפוקד את ההמשכיות או התולדות מעל הטבע, מה שיהיה בכח כדי שייצא לפועל, במשך הזמן. זו הנקודה שהאנושות מתחילה את המסע שלה להחזיר לעצמה את הדמות והצלם של אדם, כדי לשנות את היכולת של כל הארץ, של מלכות דאינסוף, להראות את כוחה. במלכות דאינסוף של צמצום א', לאחר שהיא מסלקת מתוכה את כל האורות, יש בה את הרשימו של האינסוף, מה שאין בשום מצב אחר. כך הכוחות שניתנו בה, הם אותן רשימות של אור אינסוף. צריך אדם, הכרה, עדות, כדי שהם יוכלו יחד לפעול. לכן ישנה גלות משופתפת לאדם ולארץ, כלומר הקללה שלהם משותפת. אומר הזהר במאמר וירא אליו ה':
א) רבי חייא פתח כתוב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר וגו', הנצנים נראו בארץ, פירושו, כאשר ברא הקב"ה את העולם נתן בהארץ כל הכח הראוי לה, והכל היה בהארץ, אבל לא הוציאה פירות בהעולם עד שנברא האדם. כיון שנברא האדם, הכל נראה בהעולם שהארץ גילתה פירותיה וכחותיה שנפקדו בה. ואז נאמר הנצנים נראו בארץ.
ג) עת הזמיר הגיע, וכו': פירושו, שנתתקן תקון של שירות ותשבחות, לזמר לפני הקב"ה, מה שלא היה מטרם שנברא האדם. וקול התור נשמע בארצנו, זהו הדיבור של הקב"ה, שלא היה נמצא בעולם מטרם שנברא האדם. כיון שנמצא האדם נמצא הכל.
"וירא אליו יהוה, באלני ממרא; והוא ישב פתח האהל, כחום היום.
וישא עיניו, וירא, והנה שלשה אנשים, נצבים עליו;
וירא, וירץ לקראתם מפתח האהל, וישתחו ארצה.
ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר, מעל עבדך"
(בראשית יח', א'-ג')
הפעולה הראשונה בפרשה היא ההתראות, התגלות של הבורא לאברהם בשם הויה באלוני ממרא. 'אלוני ממרא' הוא מרחב הנשמות. אברהם התייעץ עם אלוני ממרא לגבי ברית המילה והוא תמך בו. אז אלוני ממרא הוא שם של נשמה שתומכת או מסייעת לאברהם בניסיונות שהוא צריך לעבור. אלוני ממרא הוא גם מרחב עבודה שבו יש לנו את הכח להמרות את התפיסה הטבעית שלנו. כיוון שמרגע הבריאה יש ענין של מקום, אזי מוכרח להצטרף הזמן. 'כחום היום' הוא זמן ההארה הישירה ביותר. 'וישא עיניו' אומר שההתגלות גורמת לו לשאת את עיניו, להתעלות. 'וירא' זו התלבשות ראשונה של ההתגלות. הראיה הבאה גורמת לו לפעולה של הרצון, 'וירץ לקראתם'. עד כה הגילוי לאברהם היה בשמיעה, ובפרשה זו ישנה גם ראיה, אך אין אפשרות של ראיה לפני שמיעה, כלומר אין התגלות בלי מעורבות של בינה. אין חכמה שהיא ראיה, שלא עוברת את ההתניה של בינה, משום שאי אפשר שחכמה תתפשט בלי הרצון לדבקות בבורא. כך שאפשר לומר שהברית מוכיחה את דבקותו של אברהם ולכן הוא יכול לראות באמצעות מה שהוא ישמע. שמיעה וראיה הם יחסים קשורים מרגע האצלתו של הפרצוף או"א (אבא ואמא באצילות), ומה שמתגלה נקבע על ידי מה שעולה מהתחתונים כלפי בינה. זאת אומרת שההשגה, יכולת הראיה המותנית על ידי בינה של אברהם, אחרי הברית, זו הייתה רמת ההתלבשות שלה, שנקראת 'שכינה'. הזהר מסביר מה זה 'שלושה אנשים' במובן של התלבשות, של שלושת הקוים בתוך השכינה, שהיא יכולה להתגלות כששלושת הקוים מתפשטים בה. זהר הפרשה אומר במאמר 'והנה שלושה אנשים':
מה) הרשות ורצון של המלך, דהיינו השכינה, נראה בשלשה גוונין. שהם לבן אדום ירוק, והם ג' גוונין שבעין. גוון אחד, הוא מראה הנראה לעין מרחוק, והעין אינה יכולה לעמוד בבירור במה שרואה, משום שהוא מרחוק. עד שהעין מקבל ראיה מועטת על ידי קמיצה שלה [קמיצה כמו התמקדות].
מו) גוון השני, הוא, ראיית העין בהסתימה שלה. כי גוון זה אינו נראה לעין זולת ע"י מעט סתימה שמקבלת, ואינה ראיה ברורה. כי דרך ראיתו היא, שסותם העין, ואח"כ פותחה מעט, ואז מקבלת מראה הזאת. ומראה זו צריכה פתרון, כדי לעמוד על מה שקבלה העין, כי הוא אינה ברורה כנ"ל. וע"כ כתוב, מה אתה רואה. וה"ס הארת קו שמאל מסוד נקודת השורק, שהאורות אז בסתימה מטעם חסרון חסדים.
מז) גוון השלישי. הוא זהר אספקלריאה, שאינו נראה בה כלל, לבד מבעת גלגול העין, כי כשהעין נסתמת עם סתימה, ומגלגלים אותה בגלגול, נראה בגלגול הזה האספקלריאה דנהרא. וה"ס הארת קו ימין מסוד נקודת החולם. אבל אי אפשר לה להעין לעמוד בגוון שלישי הזה, זולת בראית הארת הזהר על ידי הסתימה שבעין, שהוא גוון הב', בהתכללות גוון הא'.
מח) ועל כן כתוב, הייתה עלי יד ה'. ויד ה' עלי חזקה. דהיינו משום שהראיה הוא בסתימת העין, שהוא גבורה ותוקף. וכולם מושגים לנביאי האמת, דהיינו ב' גוונים הראשונים [ברגע ההתגלות הזו הופך אברהם לנביא, הנביאים מתנבאים בהשראת שכינה]. מלבד משה, נאמן העליון, שזכה להסתכל למעלה, במה שלא נראה הזהר בו כלל. דהיינו בגוון הג', שהוא אספקלריאה המאירה, כמבואר.
עוד מגלה לנו הזה"ק (הזהר הקדוש) על ההתגלות באלוני ממרא, מתוך פס' מט', המשך מאמר 'והנה שלושה אנשים':
"פירוש, כי יש ב' נקודות בהמלכות, האחת היא נקודה האמצעית שבכל העולם, הן ממקומות הישוב והן ממקומות המדבר. וה"ס הנקודה דצמצום א' [יש בה את הרשימות מאינסוף]. נקודה ב' ה"ס נקודה אמצעית של מקומות הישוב בלבד [מקום הישוב של אורות על הפרסא הוא מקום ישוב להתפתחות האדם], ולא מכל העולם, וה"ס הנקודה דצמצום ב'. וכנגדם יש שני בריתות כנגד חיתוך ופריעה [הפריעה זו ההתגלות שאפשרית כתוצאה מקיום העולם, דרך צמצום ב', האורות שיכולים להתגלות על המסך המשותף של בינה ומלכות], ברית הא' הוא כנגד נקודה האמצעית מכל העולם, והוא סוד החיתוך של הערלה. וברית הב' הוא כנגד נקודת הישוב, והוא סוד הפריעה. וסוד אלוני ממרא, ה"ס דינין קשים הנמשכים מנקודה האמצעית שבכל העולם. וזה אמרו, ועל דא אתגליא עליה שכינתא בהני אלוני, צולמין דעלמא, וע"כ נגלה עליו השכינה באלוני ממרא, שהם צללים של כל העולם, כלומר שהם נגד נקודה האמצעית של כל העולם, בגין לאחזאה קמייהו ברית קדמאה כדי להראות לפניהם ברית הראשון, דהיינו סוד חיתוך הערלה, שה"ס רשימו קדישא דהוה בכל עלמא ברזא דמהימנותא, שהוא כנגד רשימה הקדושה שהיה בכל העולם בסוד הנוקבא, הנקראת אמונה. דהיינו כנגד הנקודה הא', שהיתה בצמצום א', האמצעית מכל העולם, שממנה נמשך ברית הראשון שהוא סוד החיתוך של הערלה".
פרשת וירא היא קו פרשת המים של כל האנושות כולה במובן של נוכחות השכינה והליווי, שההשגחה הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהסיפור של האנושות באמצעות ישראל, ובגמר תיקון אצל כל האנושות. הרגע של הברית וההתגלות לאברהם, היא כריתת ברית עם האפשרות של כל האנושות לחזור לדרגת אדם, להתגלות מלאה. גילוי שכינה של אברהם הוא השתוות צורה עם השכינה עצמה, עם הכלי. הרגישות הגדולה ביותר למצב העולם היא בשכינה, היא הססמוגרף, משום שהגדרתה היא הרשת הכונסת את כל הנשמות. מפרשת בראשית ועד לך-לך אפשר לראות שהיו התגלויות נקודתיות, לאדם, קין, חנוך ונח, אך שורש הליווי מתחיל מאברהם, בכל צעד, בכל בירור שאברהם עושה, יש הוראה, ישנו שיח, כלומר יש התגלות. מושג השגחה כאלוהות מלווה, כשכינה שמאוד קשורה בההיסטוריה של האדם מתחילה באברהם, וישראל כאומה צריכים להמשיך אותו.
בעיקר מה שמגלים כשאנחנו קוראים את ספר בראשית זה את אי ההסכמות שלנו, כמו את אי ההסכמות לגורל, לשליחות, לכח הבחירה, לבירור שנעשה בנו ועלינו. מצד אחד אנחנו אוהבים להתפאר בהיסטוריה ובגורל של עם ישראל, אבל כשזה קורה עלינו, אנחנו לא כל כך אוהבים את זה. גם ישראל שהלכו במדבר ארבעים שנה שאלו 'לאן אנחנו הולכים? לאן אתה מביא אותנו?'. להביא אתכם לארץ אשר תוכלו לראות, היא תראה כשהכלי יהיה מוכן, כשההסכמה לברית תהיה בדרגה כזו שנוכל לראות. זה ענין של אמונה, הנשמה שלנו הסכימה, היא מבקשת מאיתנו את ההצטרפות של התודעה שלנו, של הקיום שלנו, של העשיה בתוך העבודה. הנשמה הבטיחה ואנחנו צריכים לקיים, היא תלויה בנו בקיום של ההבטחה, של מה שהיא הבטיחה לבורא. היא הבטיחה לבורא להיות ישראל, לכן היא צריכה את הגוף, את הקיום, את הרצון לקבל שלנו, שיאפשר לה לקיים את ההבטחה הזו. לכן כשאומרים 'לך-לך' מדברים על ירידת הנשמה לגוף, ואז צריך להיות לנשמה מאבק משום שהיא נולדת תחת שליטת הרצון לקבל. איך משחררים אותה מהרצון לקבל? אי אפשר לשחרר אותה לבד, אלא על ידי בקשת עזרה. איך אפשר לראות את 'הארץ אשר אראך'? אי אפשר לראות אותה בתוך הגוף הזה, צריך ללמוד להלביש את הנשמה ולהאמיר את עצמנו, כדי שההתגלות והברית תלך ותיפרש לפנינו.
