פרשת בשלח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה
פרשת בשלח במשכן הכוונה
"ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נָחָם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא:
כי אמר אלהים, פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלהים את העם
דרך המדבר, ים-סוף; וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים"
(שמות יג', יז'-יח')
הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת בשלח על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן
לצפייה בפרשות שבוע נוספות – ביוטיוב
פרשת בשלח היא הפרשה של יציאת מצרים וחציית ים סוף. מצרים היא האם של ההתהוות של ישראל, והיא עולם חשוך ומקולקל, והלידה היא לידה אל עולם נאור, עולם התיקון, עולם אצילות. בפרשה זו אנו חוזים בלידה, לא לידתו של הפרט אלא לידה של כלל, הכלל אשר יקרא 'ישראל' ואיתו האפשרות של לידה נשמתית של אומות העולם.
זהר הפרשה מתחיל בסיפור לידתו של חבקוק הנביא, לאשה השונמית. בספר מלכים פרק ד' מסופר על האשה השונמית. נאמר עליה כי אשה גדולה היא, המזהה קדושה – היא מזהה את אלישע איש האלהים. היא מקצה לו עליית גג בביתה ומרהטת אותה במיטה, שולחן, כסא ומנורה. היא מאפשרת לו קיום ונוכחות של קדושתו. משמזהה אלישע את רצונה בתולדה, כלומר את רצונה להמשכיות ברוחניות, הוא מבטיח לה שתוך שנה היא תחבוק בן. הבן הזה אכן נולד, גדל ומת. ואלישע מחזיר אותו חזרה לחיים. שמו של הילד שנולד הוא חבקוק. חבקוק נולד משני חיבוקים, ויש בו שני כוחות שמשלימים אחד את השני – כח נוקבא וכח עליון, כח כלי וכח אור.
כשנולדת ההכרה של נקודה שבלב, זוהי לידה ברוחניות, בעצם אני נולד אל מצב מת, לתוך הכרה של רשע (רשעים בחייהם נקראים 'מתים'), כלומר רצון עצמי והשימוש בו, ושאין לי הרגשה של הבורא – אני מקבל הכרה של היעדר חיים. עכשיו אני צריך לבקש חיים. גדלתי להיות נער כמו חבקוק, הגעתי למקום גבוה, יצאתי לעבודה, ותפסתי את זה שאין לי בכלל מסך – אמר לאביו 'ראשי ראשי', תפסתי שאני מת ואז צריך להחיות אותי.כלומר יש פה צורך בהכרה שאם לא יהיה לי קשר עם העליון אז אין לי חיים. בעומקו של עניין – זו אינה רק ההגדרה שאני מת, משום שאני רצון לקבל ואני מסתלק, אלא שאם העליון יפרד ממני, אם לא אוכל לקרוא לכח הקדושה – לאלישע, אשאר מת.
אלישע זכה לתת חיים לכלל, כלומר לחבקוק הנביא. כך משה נותן חיים לבני ישראל, בשליחות העליון, כדי להביא את נוכחות העליון אל כל המציאות, אל כל השכלים, אל כל המציאות האנושית.
זהר בשלח מתחיל בחבקוק הנביא שנולד,מת,והוחזר לחיים ע"י אלישע.כך כשנולדת נק' שבלב, לידה ברוחניות,למצב הכרה של מת-הכרה של רשע, שאין הרגשת בורא. כעת עלי לבקש חיים. מלמד שיש צורך בהכרה שאם אין קשר והעליון יפרד ממני,אשאר מת.
