פרשת בראשית – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת בראשית במשכן הכוונה

“בראשית ברא אלהים את השמים, ואת הארץ. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום,
ורוח אלהים מרחפת על פני המים”.
(בראשית א’, א’-ב’)

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת בראשית על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בפרשות שבוע נוספות  – ביוטיוב

 משמעות המים שונה מתפיסתנו הרגילה. המים מופיעים בבריאה הראשונה, אחרי צמצום ב'.
יוצאים מהשלמות של "בראשית ברא" אל ה"תהו ובהו" ואל "פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים..".
המים מתקשרים ליכולת העולמות להתקיים – בעל הסולם אומר כי מים זה בחינת אור שנתעבה.
העולמות וההעלמות שהם מידת הדין, לא היו יכולים להתקיים ושיתף עמם את מידת הרחמים,
שזה חושך ורוח אלוהים מרחפת על פני האור שמתעבה והופך למים.

אור בינה, כשהיא מתפשטת למלכות (אחרי צמצום א'), כדי לעזור לה לקיים את עצמה וכוונת הדבקות שלה,
מסייעת לה להיבלע באורה, אז אור הבינה הופך למים. בע"ס מדבר מבחינת האיכות, שאיכות האור נמסה.

מים עליונים נשאבים בששון. שאיבה מעליון היא סוד ההשגה,
הקיווי להשגה הוא 'שאבתם מים בששון' והניסוך היא השמחה, זו מראה ממעשים טובים,
כלומר הושגה השוואת צורה. שאיבת המים על ידי מלכות מאפשרת לה לעשות אור חוזר,
מה שלא התאפשר טרם התפשטות בינה לתוכה, כשהאורות התפשטו קודם רק עד טבור.
מלכות שאבה אפשרות לעוד אורות, שהתפשטו עד רקיע.

עוד אומר בע"ס כי 'מים' הם רבים של 'מי ברא אלה'. יש מים עליונים ותחתונים.
למים יש שתי בחינות: 'מי דחכמה' שהיא השלמות ו'מי דעבודה' שזה השתלמות.
אם מפרידים את האופן שההשתלמות שואבת מהשלמות זו כפירה, לכן לא מפרידים את 'ששון' מ'שמחה'.
גם במילה 'סכה' האות 'ס' סומכת נופלים בשלמותה. 'כ' פתוחה כמשתלמת. 'ה' צורת השבירה.

שמיני עצרת מתקיים בסכות. זו בינה בספירות, בספירה מלמטה, ממלכות.
במשך שבעה ימים מלכות נהגה כבינה, בהשפעה, בתוקף מה שקיבלה מבינה.
וביום השמיני, נאספו כל התכונות – מלכות ובינה נעשו כאחד.

 

 

Facebook