פרשת בחקותי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת בחקותי במשכן הכוונה

"אם בחקותי תלכו; ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם.
ונתתי גשמיכם בעתם; ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו
והשיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע…
וישבתם לבטח בארצכם… ונתתי משכני, בתוככם… והתהלכתי בתוככם,
והייתי לכם לאלהים, ואתם תהיו לי לעם. אני יהוה אלהיכם,
אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהיות להם עבדים"
(ויקרא כו', ג'-יג')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת בחקותי על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

פרשת בחקותי חותמת את ספר ויקרא, בחקיקות שנעשות בכח המלכות בבינה,
ובכח הבינה במלכות. 'ויקרא' אפשרי להתממש בארץ ישראל, וביכולת שלנו להעלות
כלומר להעלות את הכלים שלנו, את הרצונות ואת המחשבות לאצילות.

בפרשת 'בחקותי' מוצגות שתי אופציות שעלינו להכריע ביניהן – אוטופיה ודיסטופיה.
מפסוק יד' מתוארת המציאות האנושית שהיא מובילה אל הדיסטופיה. מפורט בתיאור רב יותר
עולם שהוא דיסטופי אל מול תיאור קצר של האוטופיה, זאת משום שמשהו שיש לו פחות ביטויים
ופחות התנסות בעולמנו . באוטופיה המתוארת הגשמיות היא בהתאמה לרוחניות,
זהו מצב שבו ישנו זיווג מוחלט בין זעיר אנפין לבין מלכות, בין תורה שבכתב, בין מה שחקוק,
לבין מה שקורה עם אור חוזר מעל מסך, מה שנקרא תורה שבעל פה, כאור חוזר.

אם כן, החתימה של ספר ויקרא מדברת על הכח החקיקה שמתחיל את בראשית.
הזהר מדבר על 'ברישא הורמנותא דמלכא גליף גלופי', על חקק חקיקה.
עכשיו מדובר על מהי החקיקה שיש בהכרה שלנו, שהעליון מעביר לתחתון,
כאשר התחתון מפנה את עצמו, החקיקה הזו עושה חוקה והחוקה הזו היא מלכות.

הפרשות שמסיימות את ספר ויקרא הן 'בהר' ו'בחקותי', כאשר פרשת 'בהר' היא פעולת העיגול,
פעולת הסביבה, ו'בחקותי' זה אופן החקיקה של ההליכה, של הקו בתוך העיגול.
מהו הקו? קו מורכב משלושה חלקים – כלי, מסך ואור חוזר.
זאת אומרת ש'קו' מורכב משלושה מצבים הכרתיים: הכלי זה החסרון, הצורך לקבל,
המסך הוא הכוונה, ואור חוזר זה יחס מובע כלפי העליון, היחס הוא לחזור אל השורש.
לפיכך, כיצד כל הטבע, העיגול, הסביבה הרוחנית ממלאת את כל קומת האדם.

'אם בחקותי תלכו', הוא גילוי הנתיב הקיים בעולמות רוחניים.
מי עושה את החקיקה בתוך האור? מלכות.
מלכות חוקקת את כל הצורות שמאפשרות את החיבור בין האור לכלי.
היא מבינה שהיא חוקקת ולכן היא יוצרת מרחבים שבהם היא צריכה להלך,
תוך שמירת החיבורים בתוכה. כל זאת בשביל מה?
לא רק שנהיה מוכנים שהעליון יעשה בנו, אלא אנחנו מוכנים שהוא יעשה בנו,
כדי שאנחנו נוכל לעשות במידה מסוימת אותו, כלומר את ממשותו.
כלומר אני מוכן להכניס את עצמי לסביבה שתכונן אותי, שתבנה אותי, שתחנוך אותי
כך שאכיר בזה שזה תכונות העליון, כדי שמעשי ידינו כוננהו, כדי שאנחנו נוכל לכונן את
ממשות האור במציאותנו.

השאלה היא איך, בסופו של דבר, מגיעים לסביבה שיכולה לגדל קו, כלומר דמות או דיוקן אדם.
(קומת האדם זה לא הפרט אלא הכלל של קומת האדם, כל מערכת הנשמות).
בעל הסולם במאמרו 'מבשרי אחזה אלקי' מסביר את המשמעות של
'אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמעו ועשיתם אותם' – אנחנו לא יכולים לקיים את הגוף,
מבלי שיש בנו ידיעה של סדרי הטבע הגשמיים, מה ממית או מה מחיה.
כך גם ברוחניות – תנאי הקיום של הנשמה היא בכך שהיא רוכשת לה שיעור ידיעות
של מערכות העולמות הרוחניים ושינויים וזיווגיהם ותולדותיהם, ששורשה
ותכונותיה של נשמה הם מבינה. ואם יש לנו את מידת הידיעות הדרושה לחקיקה הזו,
ואת אמצעי החיבור שהם 'מצוותי', אנחנו מאפשרים לנשמה להתהוות כמציאות,
כמו גם לבטא את עצמה על ידי כך שהיא עושה בעליון, היא שותפה לשינויים בעליון.
לכן 'בחקותי' במובן שבו הנשמה משיגה את הכח של החקיקה, של התוואי,
ואז היא מסוגלת להיות בדמות שנחשבה עבורה.

Facebook

כתבות נוספות שעשויות
לעניין אותך

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)