פרשות נצבים וילך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשות נצבים-וילך במשכן הכוונה

"אתם נצבים היום כולכם לפני יהוה אלהיכם: ראשיכם שבטיכם,
זקניכם ושטריכם, כל, איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך, אשר בקרב מחניך:
מחוטב עציך, עד שואב מימיך. לעברך, בברית יהוה אלהיך ובאלתו: אשר יהוה אלהיך,
כרת עמך היום. למען הקים אתך היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך;
וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקב"
(דברים כט', ט'-יב')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשות נצבים-וילך על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

א.ת.ם – אותיות א.מ.ת. והאמת היא להיות ניצב ובחיבור משותף. המילה נצבים מופיעה
לראשונה בתורה בפרשת 'וירא', בהתגלות המלאכים לאברהם. מכאן, שלהיות ניצב קשור בראיה.
ראית שלושת הכוחות, ימין, שמאל ואמצע, המאפשרת גילוי מצבי מול ציווי הבורא.
שלושת הכוחות הממנים את אברהם לשליחותו. ניצב פירושו הוא גם ממונה.
הפרשות הכינו אותנו לרגע הסתלקות משה, ואז ישנה נבואה שאט-אט יסתלקו גם ישראל מהברית.
משה נותן בידיהם את שירת 'האזינו', שתהיה מד-אור לברית חדשה.
'אתם נצבים היום', אחרי כל הקורות אתכם מגילוי משה, נתינת הלוחות, שבירתם, נתינת התורה –
הביא אתכם לתום מסלול ההכשרה ועכשיו יכולה הברית להיחתם.

אם כן, להיות ניצב זו עמידה, זו גדלות. היכולת להקשיב למה אנו אחראים –
איש אחד ובלב אחד בגדלות ובאחריות, אחראים להביא לגמר תיקון את כל מערכת הנשמות.
המינוי הזה נותן לנו הכח לכלול את כולם. זה הרגע שניתן לממש את כל החסדים כדי לקרב
נשמות אחרות. וזו הירושה שנותן לנו משה בתוכנו – קו האמצע.
התהליך שעבר על משה הביא גם אותנו לאפשרות תפילה, שבה אנו מבקשים את היכולת
להביא את כל הנשמות לראות את פעולות הבורא – להיטיב לנבראיו.
אותה המחוייבות היא גם יכולת הראיה לפקוד עצמי, ולהבחין מתי אני סוטה ונמשך
אחרי תרוצים, ואז יציבו ויפזרו אותך בגלות בין הרצונות לקבל, כדי לאסוף הניצוצות אל מקום הגילוי.

"כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך, ולא רחוקה הוא.
לא בשמים הוא: לאמר, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
ולא מעבר לים, הוא: לאמר, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
כי קרוב אליך הדבר, מאד: בפיך ובלבבך, לעשותו"
(דברים ל', יא'-יד')

אלה כל הנשמות שעוד לא ירדו להתגשם פה וצריכים להתחיל את תהליך 'לך לך'.
אנו אחראים להכנת המקום שבו ישנם כל האמצעים, שלכשיתעוררו – יהיה להם מקום להתייצב בו.
"כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך, ולא רחוקה הוא.
לא בשמים הוא: לאמר, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
ולא מעבר לים, הוא: לאמר, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
כי קרוב אליך הדבר, מאד: בפיך ובלבבך, לעשותו"
(דברים ל', יא'-יד')

אנו מקשיבים לקיווי ולהבטחה לקיים את המצווה הכוללת של יחוד נשמה קוב"ה ושכינה.
היכולת לחרוט תכונת ההשפעה, ניתנת ע"י הבינה. יכולת התיצבות הזו בתוך ה"אני".
"כי קרוב אליך הדבר" – אתה יכול לחבר בורא ונברא, ולעשות מציאות חדשה.
זו התביעה והזכות,שניתנת לנו כהוראה לראש השנה, ימי התשובה, כיפורים לראות תיקון, עד סוכות.
תהליך המוביל אותנו להתייצב לעבודה זו עם חותם האמת (אמת- החסרון שלי).
כשאני שואל "מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו… " התשובה היא : בכח "מי".
בכח ברית המילה, שמסירה ערלה. באופן שבו היא מקטינה אורותיה, ונותנת לנו
יכולת של מינוי על נשמות אחרות.

מניצב יעבור ישראל ל"וילך" שבו מעבירה נקודת משה את ברכת חזק ואמץ" ליהושע
"ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה,
אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת להם; ואתה תנחילנה אותם".
(דברים לא', ז')

Facebook

כתבות נוספות שעשויות
לעניין אותך

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה "אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)