פרשת כי תשא – פורים במשכן הכוונה

פרשת השבוע – פרשת כי תשא – פורים במשכן הכוונה

"וידבר יהוה, אל משה: לך רד כי שחת עמך, אשר העלית מארץ מצרים,
סרו מהר, מן הדרך אשר צויתם עשו להם, עגל מסכה; וישתחוו לו, ויזבחו לו,
ויאמרו, אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים,
ויאמר יהוה, אל משה: ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא,
ועתה הניחה לי, ויחר אפי בהם ואכלם; ואעשה אותך, לגוי גדול.
ויחל משה, את פני יהוה אלהיו; ויאמר, למה יהוה יחרה אפך בעמך,
אשר הוצאת מארץ מצרים, בכח גדול וביד חזקה.
למה יאמרו מצרים לאמר, ברעה הוציאם להרג אתם בהרים,
ולכלתם מעל פני האדמה; שוב מחרון אפך, והנחם על הרעה לעמך"
(שמות לב', ז'-יב')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת כי תשא – פורים על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

פרשת כי תשא היא הפרשה הטרגית ביותר של עם ישראל, ועניינה עשיית העגל
ושבירת לוחות הברית. במקביל לפרשה זו מתקיים פורים וקריאת מגילת אסתר.
ישנו קשר הדוק בין הפרשה לקריאת המגילה, אלו הם שני רגעים שבהם ישנו איום
על קיומו של ישראל, הקיום של מערכת נשמות שיכולה ליחד, שיכולה לממש קשר
אל מטרת הבריאה, באופן שהוא לא יהיה ביסורים, אלא מתוך שותפות.

'העם' המתואר בפרשה, הפונה לאהרון לבניית העגל, הוא החלק של ערב רב שיצא
עם ישראל ממצרים, הם כמהים למשה, כאיש המייצג את הרוחניות העדכנית,
שכאשר הוא נעלם מהם, הם פונים לאהרון 'קום עשה לנו אלהים' (שמות לב', א').
עם העלמותו של משה אובדת המטרה, לכן הם מבקשים את המוכר להם – את העגל,
שזה גילוי, גל לע' רצונות, לשבע ספירות תחתונות של המלכות, הם מבקשים גילוי חכמה.

לאחר שמשה מקבל את הלוחות הראשונים, על ההר, הבורא אומר לו
"לך רד כי שחת עמך, אשר העלית מארץ מצרים" (שמות לב', ז'). לכאורה העליון מתנער מעמו,
ההתנערות שכבר ראינו אותה במבול, שם נח אינו מבקש על המשך האנושות.
"ויחר אפי בהם ואכלם; ואעשה אותך לגוי גדול" (שמות לב', י') משה מבין את הרמז
בבקשת הבורא ובהצעתו לשיתוף פעולה, ועל כך נאמר "ויחל משה". בכך יש פה תיקון נח.
עם הורדת הלוחות, משה מוריד את התורה, את האפשרות לקשר בין אור לכלי,
כלומר את המסכים האפשריים, והאפשרות של העליון לשכון בתחתון, במלואו.
שבירת הלוחות קרתה משום שישראל עדיין לא מוכנים, ואף אין להם רצון להיות ראויים
לקבלת תורה. אולם נגלה צורך חדש שלא היה קודם לכן. אנו פועלים במערכת בעלת כשלים מובנים,
כדי שיתגלו חסרונות, וכאשר הם מתגלים, מופיע אור שלא היה קודם.
זאת אומרת שעם השבירה נוצרה הזדמנות כמו בכל שבירה שקרתה עד כה,
הזדמנות שלוקחת בחשבון את המגבלות של עם ישראל וערב רב ויוצרת כלי חדש,
על ידי גילוי יג' מידות הרחמים.

מבין כל המגילות, במגילת אסתר נזכרת המילה 'דת' הכי הרבה פעמים.
מה המשמעות של 'דת המלך' במגילת אסתר? הגיבור הראשי של המגילה הזו
הוא הכי מוסתר בה – הקב"ה, עד כי אינו לא מוזכר בשם.
חוויית הגילוי ב'מגילה' בשונה מחוויית הגילוי של התורה – שנאמר דת אש למו,
דת של התורה היא אש מימינו, הגילוי במגילה הוא גילוי במקום אחר, כלומר זה גילוי של צד שמאל.
גילוי מלמטה, זה גילוי של משהו שהוא אימננטי, שיש במגילה משהו שקשור יותר לטבע
שמתגלה בתוך הטבע של נשמת ישראל, מלמטה למעלה.
'רוח הקודש' אומר שמשהו בטבע הנשמה מסוגל להתגלות ולפעול כלפי מעלה.
זהו גילוי במציאות כפי שהיא נתונה. המגילה היא מקום שקשור בגילוי שיש בגלגולים –
גילוי המשימה של הנשמה. לכן כותב בעל הסולם בשישים ריבוא נשמות:
"וסוד העתים המתחלפים עליו, הוא בחינת דורות, אלא שכל דור ודור מתנהג כפי השופט שלו,
סוד השכל השופטו, לפי שמקבלת מהקדושה בזמן ההוא" כלומר לפי דת המלך הנתונה.
דת המלך, השפעת המלך צריכה להתגלות על ידי גילוי הגלגול הנוכחי של איך הוא יכול לפעול,
זאת אומרת איך הקב"ה מסיר ומעביר את הטבעת, את השליטה וההשפעה,
מהשפעה בדרך שמאל להשפעה בדרך אמצע. את זה אפשר לעשות על ידי עזות דקדושה,
כפי שעשתה אסתר, שלא פעלה כדת המלך, כלומר לא לפי הנתונים של המציאות,
לא על פי החוקים שנקבעו עד כה, אלא בשבירה של מה שלא מתאים, כמו שבירת הלוחות,
כדי ליצור כלי מתאים.

בפורים מופיע קודם הדין, כאשר המלך נותן את הטבעת והכסף להמן להוציא את רצונו,
זאת אומרת שכפי שפועלת הרגשת הדין שהולך להיות ניתך על המציאות,
ואופן פעולתו של משה כדי לשנות את פעולת הדין, גורם להתגלות יג' מידות הרחמים,
כך קרה גם בפורים – הדין שהיה צריך לנחות היהודים, זה השמדה בגופים,
אולם פעולתה של אסתר, בגלל שיש לה עזות דקדושה, היא ניגשת לא כדת,
ושוברת את התבניות כמו שבירת הלוחות הראשונים. כמו משה, היא אומרת 'מחני נא',
'כאשר אבדתי אבדתי', והיא משנה את הגזירה לרחמים. אותו אור שרצה להתפשט
מורגש כמו רווח והצלה.

משכן הכוונה מעביר את שיעוריו בכיתות או באופן וירטואלי בכל העולם לרבות הארצות ישראל, גרמניה, ארצות הברית, קנדה, ספרד, צרפת, אוסטרליה ואסיה