מחיצת הברזל – משמעותה לאור הקבלה

המשמעות של מחיצת הברזל

ציטוט של בעל הסולם מתוך ההקדמה  ל "תלמוד עשר הספירות"   –

"בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל."

הטקסט מתוך השיעור –

מחיצת הברזל היא שם של קליפה, כלומר מה שאוטם אותנו מהרגש הקריאה של הבורא אלינו -בוא וראה.
אז יש להכיר במחיצת הברזל שעומדת בינינו לבין הידע הקבלי, ביננו לבין מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו.

איזה מחיצות אנחנו מציבים ?
אחת המחיצות היא ההימנעות שלנו מלדעת, למשל כאשר מתעוררות בנו השאלות כלפי משמעות החיים, כלפי מה טעם בחיי, כלפי מה מה יכול לפתוח את ליבנו ומה יכול לפתוח את המחשבה שלנו.
הכוונה של חכמת הקבלה היא שנהיה מסוגלים לקבל ולהמיר את הידע הזה כך שנהיה מסוגלים לפוצץ את מחיצת הברזל, כפי שאמר בעל הסולם .

ש.:  מה אני מחמיץ אם אני מתנגד לעבור את מחסום הברזל הזה, שאני יודע שמאחוריו יש  משהו שהוא נשגב ממני ?

ת-  אתה מחמיץ  את הנשגבות של עצמך, את הקשר עם הנצחיות שלך, עם נשמתך, עם כח הבריאה שלך, את הצורך לומר שהפעם אני מוכן לקחת על עצמי את העול הזה משום שכל הצורות האחרות שניסיתי בעצמי להיות מאושר – נכשלו.
זאת אומרת צריך להגיע למקום שבו אתה מבין שיש מחיצת ברזל.
מחיצת ברזל בלשון הקבלה אומרת שאני מחיצת הברזל , מחיצה שמתארת את הכוח המפריד שאני מסיע לו, ואני מוכן להכריז עליו מלחמה וברור לי שבמידה רבה זה להכריז מלחמה על עצמי.
עם זאת אתה מרגיש גם את האופציה שהקבלה מאפשרת ומבין שלחיות בעולם הזה באגו, מרגיש לך כמוות.
זה תהליך שאם אתה מתחיל אותו אתה צריך לקחת בחשבון שהוא יהיה עד יומך האחרון, לא תוכל לאמר שהשלמת את הלימוד, הלימוד הופך להיות לימוד של שפה, לימוד של התמצאות בעולם הרוחני והוא לא נפסק.

אולי יש לכם משימות חשובות יותר בחייכם מאשר להיענות להזמנה הזו של הנקודה שבלב להיות שותפים לבורא ולבריאה של מציאות שבה כל הנשמות וכל צורות החיים יהיו בהשפעה לטוב.
זו נקודת הבחירה.

ש- בעל הסולם אומר לפוצץ את מחיצת הברזל שהם מילים כל כך חזקות, זה דומה למה שקורה בעולם הפיזיקה…
ת – מחיצת הברזל היא  צורה של קליפה ולקליפה בפנימיות יש תפקיד, והתפקיד הוא לסמן את הגבול של המעבר ממצב למצב.
האופן שבעל הסולם מדבר על זה, הוא כדי להעביר אותנו ממצב של פירוד מהפנימיות אל מצב של חיבור עם הפנימיות, אז בעצם אפשר לומר שזה מסך מעבר.
גם כשמשהו מפסיק להתקיים במצב צבירה מסוים ועובר למצב צבירה אחר,  זה מעבר,
אבל המעבר כאן הוא של פירוק והתפשטות, ובעל הסולם רוצה לחבר אותנו חזרה אל מה שיכול להעניק לנו את מקור התזונה שבאמת שייך לנו.

היו בעבר קבוצות שהפרידו בכל מני צורות, המופע של השבתאים אח"כ הפרנקיסטים וכד' שדחקו יותר ויותר את ישראל אל הפינה הזו ופילגו אותו, ובמקום שזה יעבור ריפוי וצמיחה זה יצר מחיצה של ברזל, יצר חוקים שהם לא רלוונטיים, חוקים של הגנה, של הסתגרות שבעצם מרחיקים את ישראל ממקור חיותו.

הרבה אנשים ניסו לרכך את זה והאמיץ מכולם הוא בעל הסולם שאמר –  זה מה שצריך ללמוד,את הקבלה, את הלימוד ששייך לפנימיות, זה הלימוד שמחבר את ההוויה עם אלוהים, שום לימוד אחר לא יכול לעשות את זה.

אנחנו חייבים את האור הזה, את אור הפנימיות.